רגשות אשמה אחרי אובדן ילד: התגובה הכי שכיחה, והכי פחות מדוברת

מאת עומר אלון

בקצרה: תחושת אשמה אחרי מות ילד היא אחת התגובות השכיחות ביותר לאבל, גם כשההורה לא עשה דבר לא נכון. היא נובעת מהניסיון של המוח למצוא שליטה במה שאין עליו שליטה. אפשר לשכך אותה עם דיבור פתוח וליווי מקצועי, ולא צריך לשאת אותה לבד.

הרבה הורים שכולים חושבים שאם הם מרגישים אשמה, סימן שהם באמת אשמים. זו טעות. האשמה היא כמעט חלק בלתי נפרד מהאבל על ילד, והיא מופיעה גם אצל הורים שנתנו הכול ועשו כל מה שיכלו.

למה האשמה מופיעה בכלל

המוח שונא חוסר שליטה. כשקורה אסון בלתי נסבל, קל יותר לחשוב "היה משהו שיכולתי לעשות" מאשר לקבל שהיה מקרה שאי אפשר היה למנוע. האשמה, באופן פרדוקסלי, נותנת תחושה של שליטה מדומה. היא גם דרך של אהבה: הורה שממשיך לשאול "איך לא הצלתי" ממשיך, בעצם, להגן על הילד גם אחרי מותו.

המחיר כבד. אשמה שלא מטופלת שוחקת את הגוף, גורמת לעייפות כרונית ולנדודי שינה ממושכים. בלי טיפול היא עלולה להעמיק לדיכאון. ההבחנה בין רגש לבין עובדה היא הצעד הראשון: להרגיש אשם אינו אומר להיות אשם.

הצורות שהאשמה לובשת

אשמה אחרי אובדן ילד אינה מקשה אחת. היא מתחלקת לכמה סוגים, ולכל אחד דרך התמודדות אחרת.

סוג האשמה	מה ההורה מרגיש
אשמת מניעה	"יכולתי לשים לב, יכולתי להיות שם"
אשמת השורד	"למה אני חי והוא לא"
אשמת הרגעים	ריב אחרון, מילה קשה, יום שלא היינו יחד
אשמת ההחלמה	"אם אצחק שוב, בגדתי בו"

גם כשמדובר באנשים חזקים, הכאב הזה נשאר סמוי. לבנת פורן, ששכלה את בנה, תיארה בראיון גלוי איך תחושת האשמה חיה לצד האהבה: "ברור שאני מרגישה אשמה, איך לא שמרתי עליו. אבל נתתי לו כל מה שיכולתי." הכנות הזו, לומר את האשמה בקול, היא בדיוק מה שמאפשר להתחיל להשתחרר ממנה.

מה עוזר באמת

אין קיצור דרך לאבל, אבל יש דברים שמורידים את משקל האשמה:

• לומר את האשמה בקול, מול אדם בטוח, במקום לגלגל אותה שוב ושוב בראש.
• להפריד בין אחריות לבין אשמה. אחריות היא מה שבאמת היה בידיים שלכם, ולרוב זה הרבה פחות ממה שנדמה.
• קבוצת תמיכה של הורים שכולים, שבה אף אחד לא צריך להסביר את הבלתי מוסבר.
• ליווי טיפולי ממוקד אבל, שיודע להבדיל בין עצב בריא לבין אשמה שמדרדרת.
• לתעד את הקשר במכתב לילד או באלבום משותף, שממשיך את האהבה בלי להיתקע באשמה.

מתי לפנות לעזרה, ולאן

עצב עמוק הוא חלק טבעי מהאבל. אבל כשהאשמה גוזלת שינה, מנתקת מהמשפחה או מלווה במחשבות אובדניות, זה הזמן לעזרה מקצועית. קו הסיוע הנפשי של ער"ן זמין בחינם בטלפון 1201, בכל שעה. פסיכולוג או עובד סוציאלי המתמחים בשכול יכולים ללוות תהליך ארוך יותר, וקבוצות תמיכה ייעודיות פתוחות ברוב הערים.

אל תחכו שהאשמה תדעך לבד. פנייה לעזרה אינה ויתור על הילד. היא הדרך להמשיך לזכור אותו בלי להישבר.