מאת ליאת אברהם
בקצרה: במשך שנים אמרו להורים לדחות בוטנים, ביצה ושומשום עד גיל שנתיים ומעלה. מחקרים מהשנים האחרונות הפכו את ההמלצה: חשיפה מוקדמת ומבוקרת, סביב גיל חצי שנה, דווקא מורידה את הסיכון לאלרגיה. הכלל החדש הוא לא לחכות בלי סיבה.
ההנחיה הישנה הייתה פשוטה לזכור: תרחיקו מהתינוק כל מה שעלול לגרום לאלרגיה, וכמה שיותר זמן. דור שלם של הורים גידל ילדים לפי הכלל הזה. מסתבר שהוא עבד הפוך.
קראו גם: אכילה לשניים בהריון: המשפט שגורם לנשים לעלות במשקל מיותר · עייפות כרונית? אולי הבעיה היא הברזל, לא המיטה · שמונה כוסות ביום: המספר שאף אחד מעולם לא מדד
מחקר בריטי גדול שעקב אחר מאות תינוקות בסיכון גבוה הראה שילדים שקיבלו בוטן כבר בגיל חצי שנה סבלו מאלרגיה לבוטנים בשיעור נמוך בהרבה מאלה שנמנעו ממנו. הפער היה דרמטי, לא שולי. מאז שינו איגודי רופאים במדינות רבות את ההנחיות.
למה הדחייה דווקא הזיקה
מערכת החיסון של תינוק לומדת. כשהיא פוגשת חלבון מזון מוקדם, דרך הפה ובמנות קטנות, היא לרוב מסמנת אותו כבטוח. כשהמפגש הראשון נדחה בשנים, גדל הסיכוי שהגוף יגיב אליו כמו לאיום. עור יבש או אקזמה בינקות מגדילים את הסיכון עוד יותר, כי חשיפה דרך עור פגוע נוטה לעורר רגישות.
זאת גם הסיבה שכדאי להתחיל את המזון המוצק על בסיס תזונתי טוב. תינוק שמתחיל לאכול סביב חצי שנה זקוק לברזל, ומחסור בברזל משפיע על אנרגיה והתפתחות בדיוק כמו אצל מבוגרים שסובלים מעייפות כרונית על רקע ברזל נמוך. בשר, עדשים וגם דגני תינוקות מועשרים נותנים בסיס טוב לצד החשיפה לאלרגנים.
מתי ואיך מתחילים
הכלל הפשוט: לא לפני גיל ארבעה חודשים, ורצוי סביב חצי שנה, כשהתינוק יושב נתמך ומראה עניין באוכל. מתחילים מזון אחד בכל פעם, בכמות קטנה, ומחכים יומיים לפני שמוסיפים חדש. כך אפשר לזהות מה גרם לתגובה אם הייתה.
- בוטן: ממרח בוטנים דליל מעורבב במים חמים או בפירה, אף פעם לא אגוז שלם שמסכן חנק.
- ביצה: ביצה מבושלת היטב, מתחילים מכמות קטנה של חלמון וחלבון.
- שומשום: טחינה דלילה, מדוללת היטב כדי שלא תהיה סמיכה מדי.
- חלב: מוצרי חלב כמו יוגורט אפשר, אך לא חלב פרה כמשקה עיקרי לפני גיל שנה.
- תגובה חשודה: פריחה, הקאה, נפיחות סביב הפה. סימן להתייעץ עם רופא לפני המשך.
ההמלצה הישנה מול החדשה
מה עם תינוק שכבר בסיכון
אצל תינוק עם אקזמה בינונית עד קשה או אלרגיה ידועה לביצה, ההמלצה היא לא להתחיל לבד. רופא ילדים או אלרגולוג יכול להנחות חשיפה ראשונה בסביבה בטוחה, לפעמים אפילו במרפאה. זה בדיוק ההפך מהאינסטינקט הישן להרחיק ולהמתין. הרעיון הבסיסי דומה למה שנשים לומדות כבר בזמן תזונה נכונה בהריון: מגוון מבוקר עדיף על הימנעות גורפת.
הרקע המדעי המלא על מנגנוני הרגישות מתואר בערך אלרגיה למזון בוויקיפדיה. אם אתם מתלבטים, אל תדחו על דעת עצמכם: קבעו עם רופא הילדים תוכנית חשיפה שמתאימה לתינוק שלכם.
מאמרים נוספים שיעניינו אתכם
- אכילה לשניים בהריון: המשפט שגורם לנשים לעלות במשקל מיותר
- עייפות כרונית? אולי הבעיה היא הברזל, לא המיטה
- שמונה כוסות ביום: המספר שאף אחד מעולם לא מדד
- שמונה שעות שינה זה לא חוק. זה ממוצע שמישהו הפך לכלל
- גמלת סיעוד מביטוח לאומי: מי זכאי ואיך נקבעת רמת התלות
- כואב לכם הגב? מנוחה במיטה כנראה רק תחמיר את זה